<h1>צידה לדרך מ"ב כ"א פי"ב</h1>
<h2>דף נא.</h2>
נפלה מן הגג או מקום גבוה עשרה טפחים ונתרסק אחד מאבריה עד שנפסד צורתו אפילו [לא] ניקב ולא נסדק ולא נשבר טרפה. הניח בהמה למעלה ומצאה למטה אינה צריכה בדיקה וכשרה. בהמה שמגררת רגליה אין חוששין לרסוק אברים וכן אילים המנגחים זה את זה לא יכשלו ואם הפילו זה לזה לארץ יש לחוש וצריך בדיקה. גנבים שגנבו בהמה והשליכוה ממקום גבוה לארץ אין לחוש לריסוק אברים ואם החזירוה חוששין שמא הפילוה שלא בכוונה ואם מחמת תשובה החזירוה אין חוששין. הכה הבהמה במקל על ראשה והלכה המכה עד זנבה או על זנבה ונפשטה המכה עד ראשה אין חוששין לה. ואם בא ראש המקל בחוליות הבהמה על השדרה ויש במקל חוליות או הכה לרוחב השדרה חוששין לה. היוצא מבית הרחם אע"פ שאינו יכול לעמוד אין חוששין לריסוק אברים. וכן כשמפילין הטבחים הבהמות לארץ בבית המטבחיים אין חוששין. בהמה שנפלה ועמדה אינו צריך להשהותה מעת לעת אלא יבדקו מיד. הלכה אינה צריכה בדיקה אם הולכת כהילוך הבהמות. ואם לא עמדה צריך להשהותה מעת לעת וצריכה אחר כן בדיקה. הבדיקה הוא כנגד כל החלל אם ניקבו הבני מעים. ואם נשתברו רוב צלעותיה. או נעקרו מהחוליות. אבל קרום המוח והסימנים אינם בכלל זה. עוף שנחבט על פני המים אם לא שט במים מלא קומתו מלמטה למעלה לעומת המים צריך בדיקה. וכן אם שט מלמעלה למטה שהוא דרך הילוך המים ולא קדם לה תבן וקש המהלכים על פני המים צריך בדיקה. כל עוף שנפל על דבר קשה צריך בדיקה. עוף שנדבקו כנפיו בדבק ונחבט אם הדבק בכנף אחד ונחבט אין חוששין. בשתים ונחבטו חוששין. עוף שדרסוהו ברגל או טרפוהו בכותל או דרסתו בהמה וחיה והוא מפרכס צריך שהייה מעת לעת ושוחטין אותו ובודקין אותו אחר שחיטה. שבורה כיצד נשתברו רוב צלעותיה של בהמה טרפה. הבהמה יש לה עשרים ושתים צלעות שיש בהם מוח אחד עשר מכאן ואחד עשר מכאן. ורוב הצלעות שש מכאן ושש מכאן. י"א מכאן ואחת מכאן אם נשתברו טרפה והוא שנשתברו מחציין שלמול השדרה ולמעלה ובצלעות שיש בהם מוח. אבל אם אין בהם מוח אפילו שהם רוב וכלפי השדרה כשרה. נעקרו רוב צלעותיה טרפה. נעקרה צלע אחד וחצי חוליתה טרפה. בד"א בצלעות שיש בהם מוח אבל בצלעות שאין בהם מוח אפילו נעקרה חצי חוליא עמה כשרה. נעקרה חוליא אחת ואפילו שלמטה מן הכסלים שאין בהם צלעות טרפה. דרוסה טרפה. דרוסת זאב בדקה ודרוסת הארי בגסה טרפה. ויש אומרים הואיל ולא הוזכר אלא בזאב ובארי. שאין בשאר החיות דרוסה. וגדולים אמרו שכן יש ונהירא להחמיר. ובשועל יש ספק אם יש לו דריסה בגדיים וטלאים ויש להחמיר. הנץ הנקרא גבילאי"ן ובל"א ספראוויד"ו יש לו דריסה ביונים וצפורים. והגס הנקרא אסטו"ר בלעז יש לו דריסה בכל העופות. ולמטה מהנץ אין דריסה. ויש אומרים שיש והמחמיר תבא עליו ברכה. הנץ דורס עוף גדול ממנו ולא גדול גדול ממש כאווזים. ושאר העופות הדורסים יש להם דריסה בעוף כמותם. יש מהגדולים שכתבו שארס הנץ שעבר לחלל אפילו בגדיים וטלאים הוא בכלל דריסה. אין דריסה לכלב ואין דריסה אלא בצפורן ולא בשן. ואין דריסה אלא ביד ולא ברגל. ואין דריסה אלא בכוונה אבל לא על ידי נפילה או שהיה ישן והכה הבהמה. ואין דריסה אלא בשעת שמגביה הצפורן מהנדרס. ואע"פ כן אין לשחוט הבהמה או עוף בעוד יד הדורס עליו כי שמא הכהו בדרך פריחה. או כשהיה רץ אחריו ולא ראה או יגביה הצפורן ועדיין לא שחטו. הטעם שאנו מטריפין הדרוסה שהארס שורף ובא עד החלל ואם כסו צפרני הדורס בכסף או כיוצא בו וצד בו עוף מותר לאכלו שהרי לא הטיל בו ארס והוא שלא ניקב אחד מהאברים שהנקב פוסל בהם. ספק נכנס אחד מהטורפים ספק לא נכנס או ראינו שנכנס ולא נודע אם כלב היה או חתול או שועל תולין להקל. בא אחד מהדורסים אל מעון בהמה חיה ועוף והוא שותק והם צועקין או ארי שבא בין השוורים ונמצא צפורן בגבו של אחד מהם חוששין שמא דרס. אבל אם היה נוהם והם צועקים מיראתו צועקים ולא דרס. ואם קטע ראש אחד מהם שפכה חמתו בו ולאחרים לא נגע. בד"א שהרגה אבל אם פגע אחד מהם יש לחוש שחמתו בערה בו כשהצילה עצמה ולא הרגה. אבל אם הם שותקים אין לחוש שהרי אם דרס היו צועקים. אבל החתול שנמצא בלול של תרנגולים והוא שותק והם מקרקרים אין חוששין מפני שהם בני תרבות. עוף שנמצא מלוכלך בדם יש לבדוק הקנה מבחוץ וישחטו הקנה לבדו ואחר כך יהפכו הושט ויבדקוהו מבפנים. וכן צריך לבדוק בכל החלל כדין בהמה דרוסה או עוף. עוף שנכנס לבין הקנים ויצא צוארו מלוכלך בדם תולין בקנים ואין צריך לבדוק אלא הושט והקנה ולא כל חללו. סימן הדרוסה שהאדים הבשר כנגד בני מעים או נתמסמס הבשר אע"פ שלא האדים וכן אם נתמסמס הבשר שלא כנגד (החלב) [החלל] על ידי דריסה או חולי אחר רואין אותו כאלו אינו ואם הוא במקום טרפות כצומת הגידים טרפה. שהרי הוא כנטול. סימן דרוסה בסימנין משיאדימו ספק דרוסה צריכה בדיקה כנגד כל החלל ובמוח ובסימנין. ואם ראינו שדרס במקום ידוע אין צריך בדיקה אלא באותו מקום. כשצריכה בדיקה בהמה או כשיש ספק בדבר חייב החכם או הבודק ויודע לקבץ היודעים החכמים והשועים. והנבונים הרואים. הבקיאים במשפט וחוקה. בהלכות בדיקה. להקל מעליו ונשאו אתו. ושמרו את משמרתו. ואם (בחיבה) [באיבה] הדורס ידרסנו או (יחד פנו) [יהדפנו]. כי יפול הנופל ממנו.
